האמת על שוק המזוזות

למה כל כך קשה לדעת מה באמת קונים - וכיצד המודל שלנו שונה

אנחנו לא כאן כדי להגיד שכולם רעים. יש בשוק מקומות טובים. הבעיה היא שקשה מאוד לדעת מי הם.

בלבול שמתחיל מהמינוח

שני מוכרים שונים יכולים להציג מזוזה ולהגיד "מהודר" - וכוונתם תהיה שונה לחלוטין. אין תקן אחיד, אין הגדרה מחייבת. המילה "מהודר" יכולה להגיד הרבה, או כלום.

הלקוח לא יכול באמת לדעת. הוא בוטח במוכר. ואם המוכר לא יודע מה הוא מוכר - הבטחון הזה נבנה על אוויר.

שרשרת הסיטונאים

מרבית החנויות לא עובדות ישירות עם הסופר. הן קונות מסיטונאים שקונים מסיטונאים. כל ביניים לוחץ על מחיר. כל לחץ על מחיר עובר בסוף לסופר - שמוצא עצמו עם פחות זמן וציפיות נמוכות יותר.

זה לא שהסופר רצה לכתוב גרוע. זה שהמערכת לא נותנת לו תמריץ לכתוב טוב.

הבעיה היא לא שאין מקומות טובים

יש מקומות טובים. יש סופרים מעולים. הבעיה היא שהלקוח לא יכול בקלות לדעת מי הם. השוק לא שקוף מספיק.

אנחנו לא אומרים "כולם רמאים" - אנחנו אומרים: תבקשו ראיות. תראו את הקלף. תדעו מי כתב. ואם מישהו לא מוכן לתת לכם את זה - זה כבר אומר משהו.

קריאה נוספת