רגעי חיים
קלפי מזוזה
בתי מזוזה
קלפים
סטים ותיקים
טלית וציצית
טליתות
סטים ומארזים
כיפות
הדפסה
יומיומי
חגים
עוד
כתרים, שינויי צורה, ולמה כל פרט קטן יכול להפוך אות לפסולה
כאשר מסתכלים על קלף מזוזה מקרוב, ניתן לראות שרוב האותיות מוכרות – אבל חלקן מקושטות בקווים קטנים בראשן. אלו הם ה"תגים" – אחד ממאפייני הסת"ם שרוב האנשים אינם מודעים אליו. בעולם הסת"ם, לכל קוץ, לכל תג ולכל מרווח יש משמעות הלכתית קריטית שיכולה לחרוץ את גורל הקלף לכשר או פסול.
חז"ל אמרו: "תגין שעל גבי האותיות" הם מסורת למשה מסיני – עתיקים ומדויקים.
תגים (מארמית: "כתרים") הם קווים קטנים שנמשכים כלפי מעלה מראש האות. הם אינם חלק מצורת האות הבסיסית, אלא הידור נוסף שמסורתו עוד ממשה רבנו. ההלכה קובעת כי שבע אותיות ספציפיות חייבות לקבל שלושה תגים כל אחת. אותיות אחרות מקבלות תג אחד בהתאם למנהג.
יש שתי מסורות עיקריות לתגים: תגי "שעטנ"ז ג"ץ" ותגי "אותיות יש ביאה". בנוסח האר"י יש מערכת תגים שונה מעט. כל תג חייב להיות מופרד ונוגע בדיוק בראש האות הנכונה – תג שמנותק לחלוטין או נוגע באות שלידה פוסל.
שבע האותיות שי"ן, עי"ן, טי"ת, נו"ן, זיי"ן, גימ"ל, צדי"ק – מקבלות שלושה תגים כל אחת. אלו התגים החשובים ביותר. מחסורם אינו פוסל את הכתיבה בדיעבד, אך מהווה חסרון בהידור. סופר מקצועי לא יוציא קלף ללא תגים תקינים.
מלאכת הסופר נמדדת במספר חוקים גרפיים נוקשים שאינם נראים לעין הרגילה:
לכל אות עברית בסת"ם יש צורה מדויקת שנקבעה בהלכה. שינוי בצורת האות – גם אם קטן – יכול לפסול אותה. הבדיקה המקובלת היא "שאלת תינוק" – ילד שאינו חכם במיוחד ואינו טיפש, שאינו מכיר את הטקסט, נשאל כיצד הוא קורא את האות. אם הוא טועה – האות פסולה.
המגיה (בודק הסת"ם) עובר על כל אות בהגדלה, בודק שכל צורת אות תקינה, שהתגים במקומם ושאין אות שנגעה באות אחרת (נגיעה פוסלת). מערכת בדיקת מחשב מכוילת לזהות אפילו שברים מזעריים בתגים ונגיעות בין אותיות. בדיקה מקצועית לוקחת מספר שעות לכל קלף.
הסופר כותב את הקדושה – המגיה שומר עליה.
רוצים לראות קלפים עם תגים יפים?